לאחר שנתקלתי בפוסט הזה התחשק לי גם ליצור תמונות סכריניות.
התמונות צולמו בימי הלחץ האחרונים של העבודה שלי במלון ורגע לפני שארזתי מזוודות ועזבתי.
היום, בעיר חדשה עדיין בארץ זרה, כשהסתובבתי בעיר נזכרתי שלא עשיתי דבר עם התמונות.
אחרי 3 חודשים שעבדתי במפעל ליצור חופשות ורגעי אושר, מנסה להבין מה המקום שלי כעת, להבין ולהתאושש מהחוויה – שכללה המון רגעים חיוביים אך גם רגעי משבר לא פשוטים.
עזבתי עבודה שמוגדרת על ידי אנשים רבים כעבודת החלומות. אני חשבתי שתהיה כזו.
זוהי הפעם הראשונה שאני עוזבת מקום כי לא טוב לי בו ..
רגעי הבלבול מלווים ברגעי זעם כלפי החברה שבה עבדתי ועזבתי עם תחושת ניצול קשה.
התמונות האלו מבלבלות אותו עוד יותר ומציפות בקשת של רגשות, אבל איכשהוא הן יצאו כל כך יפות.
את השם לסדרת התמונות (שכוללת עוד כמה) בחרתי בזמן הצילום, היום כשקראתי את המילים הבנתי עד כמה הוא הולם לטירוף שחייתי בו בשלושת החודשים האחרונים.
פורסם על ידי: ayouly | 9 במרץ 2010
[…] הזו מזכירה לי את ימי במפעל ליצירת האושר, עבדות מצופה נייר פלסטיק מרשרש והרבה פייאטים. במחסן […]
By: טארט שוקולד « לפתן צימוקים on 4 ביוני 2011
at 13:58