פורסם על ידי: ayouly | 24 בדצמבר 2010

Spanish omelette

לפני שנה עבדתי במלון בצרפת, בעבודה שהייתה אמורה להיות עבודת החלומות, הייתי חלק מהצוות במלון באתר סקי. שוחחתי עם אנשי העולם הגדול – הקולנועית ההולנדית שבביתה מונח לו אוסקר, העיתונאי הצרפתי המפורסם, מו"ל הוצאת ספרים בריטית. וכל זה כחלק מהתפקיד להתערבב עם האורחים – לשבת ולדבר איתם, להזכיר להם שהם נהנים בחופשה בזכות היחס האישי של הצוות.  בשאר הזמן מצאתי את עצמי אנוסה לרקוד על במות בבגדים מינימאליים, במקום להיות מדריכת ילדים. מחייכת תמיד, אחרת ינזפו בי. יכול להיות שבגלל זה ויכול להיות בגלל עוד המון סיבות – רוב האורחים הניחו אוטומית שיהיה ממש פשוט להכניס אותנו למיטה. וכך, מצאנו את עצמנו, העובדות במלון, הודפות בנים עם אובר מוטיבציה חלקים נרחבים מהזמן.
אני רוצה לספר על בחור ישראלי, שחשב שהוא חתיך הורס. כבר בערב הראשון, הוא ניגש אלי ופתח בשיחה, בעודי ממתינה למעלית שתביא אותי לחדרי, שאוכל להוריד את העקבים וצבעי הקרב. כשדלתות המעלית נסגרו, נגמר הסמול טוק והוא עבר לת'כלס:
"את נראית לי בודדה, (הוא אמר והביט בעיני) רוצה לשכב איתי?"
האמת, שלא הגבתי מההלם. פי נפער לרווחה והוא כנראה ראה בכך סימן חיובי, ניצל את העניין ודחף את הלשון שלו לפי. העפתי אותו ממני בתנועה גסה ויצאתי מהמעלית בריצה.  בהתחלה עשיתי מזה בדיחה. את נראית לי בודדה זה ממש כמו יש לך משהו עצוב בעיניים, לא?

אז כדי להתמודד עם הסיפור הזה עשיתי ממנו בדיחה. היום אני כועסת.
בעבודה בפעם הראשונה הרגשתי אובייקט – תהיי יפה, תחייכי, תרקדי ותשתקי.  מישהו מהצוות ראה אותי דוחפת אורח ובורחת מהמעלית ומצאתי את עצמי מסבירה את הסיטואציה בטון מתנצל בפני שאר הצוות.

למה אני נזכרת בכך עכשיו?
לפני שבוע ושבועיים התעורר בלאגן בנושא המרכז לפיתוי והמעשים שחניכיו לומדים לעשות.
אני לא יודעת אם הבחור ההוא הוא חלק מחניכי המרכז לפיתוי (אף על פי שדרך הפעולה מזכירה מאוד את החומר שהם מלמדים) אבל כשזה קרה – לפתע הרגשתי שיש משהו בכל "הקשקוש הפמיניסטי". שאולי האלימות המינית (או חס וחלילה לומר הדיכוי), חצתה את גבולות לוד, הדר ודרום תל אביב. עד אז ייחסתי כשהטרידו והציקו סגרתי את זה בשכונות המצוקה ובשכבות החלשות. בעבודה הזו, לראשונה הרגשתי כמו אובייקט – תפאורה זמינה. לא רק הבחור ההוא שפעל בצורה בוטה, אלא גם איש הנדל"ן ואנשי העסקים הישראלים והצרפתים – כולם, שראו בי בעיקר הזדמנות לזיון ופעלו בדרכים עדינות יותר ועדינות פחות.
במרכז לפיתוי מעבירים קורסים לגברים כיצד להתחיל עם נשים. מהרעיון הפשוט שמיועד לסייע לגברים להתגבר על הפחד, הם עברו לשיטות אלימות יותר. הרעש השבוע התעורר בעקבות פוסט בבלוג שהמספר על המרכז לפיתוי וכולל ציטוט הודעה מהפורום של המרכז לאומנות הפיתוי, בו מישהו מתאר כיצד אנס תיירת ומדריכי הקורס ומהנלי המרכז מעודדים אותו ומספרים לו כי הם גאים בו.

אני מצרפת גם קישור לאתר "הכצעקתה" , בו נשים מפרסמות סיפורי הטרדה ותקיפה מינית. האתר על שלל סיפוריו מעלה תהיות על האלימות המינית שהיא כל כך שגרתית בחיינו.

התלבטתי מאוד אם לפרסם את הפוסט הזה – כי אני לא מאמינה שכל הגברים בעולם רואים בנשים רק סקס. או מאמינים שאם הם יבלבלו את האישה מספיק, היא תסכים לשכב איתן, כי האישה היא שם בשבילם ולמענם, ולא יותר. (חלק מפרסומי המרכז לאומנות הפיתוי). ואחרי אותה עבודה נוראית טסנו לספרד, למצוא צבע ולהחזיר לעצמינו את האמון בבני אדם.

כדי לגרום לפוסט להיות פחות כבד ועצוב – אני אצרף מתכון ספרדי. ספניש אומלט. בעברית זה נשמע פחות טוב – חביתה ספרדית.
רצוי לאכול במסעדת פועלים קטנה עם כוס סרוויסה (בירה) או לקנח באספרסו ארוך עם רום בפנים, להביט סביב ולהנות מהפשטות שבחיוך של אנשים, סתם, ללא מטרה. כי האוכל טעים.

Spanish omelette

 

טעם של בית, למרות שזה לא הבית שלי

מתכון ל- 2 אנשים!
חומרים:

1 תפוח אדמה בינוני
1 בצל
2 ביצים
מלח פלפל
4 כפות שמן

הכנה:
לגרד את התפוח אדמה בפומפיה ולחתוך את הבצל לרצועות.
לשבור את הביצים לקערה, לקשקש אותן ולתבל במלח ופלפל.
לשמן מחבת ולטגן את הבצל, להוסיף את תפוח האדמה ולטגן את שניהם יחד בין 3-5 דקות תוך כדי ערבוב, כשתפוח האדמה מחליף צבע לצהוב חזק יותר ויש ריח צ'יפסי להוסיף את הביצים למחבת ולערבב עד שהכל במישמש. לטגן עד שהצד התחתון שחום וכל הנוזלים התייצבו, להפוך צד ולטגן גם אותו עד שישחים.
זהו! בתאבון…

הערות:
1. למי שלא יכול לראות מתכון פשוט כל כך וממש רוצה לסבך – ניתן להוסיף מעט עלי תרד חלוטים (שטופים במים רותחים) חתוכים לרצועות. יוצא מעולה!
2. יש הטוענים שטעים מאוד גם להוסיף פטריות, אני פשוט שונאת פטריות.
3. בתמונה השתמשתי ברינג להכנת פנקייקס בשביל הצורה העגולה. אפשר להשתמש בכל מיני רינגים (טבעות מתכת) או להשתמש במחבת קטנה, אבל אז ככל הנראה תצטרכו לחתוך את החביתה בשביל להפוך אותה, או שאתם סופר הירו.
4. התוספת הכי טעימה בעיני היא זו המצולמת – עגבניות שרי וטבעות מלפפון, אפשר לשדרג לסלט עגבניות שרי בשמן זית, עלי בזיליקום קרועים, צנוברים וגבינה קשה חתוכה לקוביות.
5. אם אתם לא אוהבים בירה, ניתן להמיר בכוס סנגריה גדולה או לפחות יין לבן מבעבע.

שבת שלום


Responses

  1. סיפור כל כך עצוב ומקומם.
    גם אני נחשפתי לאחרונה לבלוג הכצעקתה ואף שיתפתי בחוויה לא נעימה שעברתי באופן אישי.
    לפני בערך חודש בכלל בשיחה מקרית עם גיסי שמעתי פעם ראשונה על המרכז לפיתוי והייתי המומה שבכלל קיים כזה דבר, וכשקראתי על זה עוד נעלמו לי המילים. פשוט נורא מה שנהיה מזה, השיטות ואיך שאנשים מתנהגים. ממש מביש.

    ובעניין אחר לגמרי, האומלט נראה מעולה. אחלה רעיון לארוחת ערב.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

קטגוריות

%d בלוגרים אהבו את זה: