" חיפוש ב'גוגל' של הביטוי "מתכון עוגיות שוקולד-צ'יפס" מעלה כ- 24,600 תוצאות, המתכונים כמובן הם שונים ומגוונים ומכל מתכון יוצאת עוגייה אחרת."

המשפט הזה פתח עבודה שהגשתי השבוע שעסקה בשאלת רלוונטיות הדמוקרטיה למשטרים בני זמננו.  אז אני לא אכריח אתכם לקרוא את העבודה ומה הקשר בין עוגיות שוקוצ'יפס לדמוקרטיה, אבל מה יותר מתבקש מאשר את העוגיות הללו על מנת להמתיק את הסופ"ש, רגע לפני קפיצת ראש עמוקה הישר לעונת המבחנים.

אז נכון, יש אלפי מתכונים לעוגיות שוקוצ'יפס וכל אחד מוכן להשבע ששלו הכי טוב שיש. אחרי המון נסיונות – הנה המתכון שכרגע עונה על הציפיות שלי – פריך ביותר, שוקולדי ברמות ולא חונק במתיקות (מה שמאפשר לאכול כמה ברצף…) מהמתכון יוצאות בערך 50 עוגיות.

ליווי מושלם לקפה או שוקו ביום סגרירי

חומרים

150 גר' מחמאה/ חמאה
1 כוס סוכר (אני משתשמת בחצי חום, חצי לבן)
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1/2 כפית מלח (חשוב מאוד, בשביל לאזן את המתיקות)
2 כוסות קמח*
1/2 1 כפיות אבקת אפיה

1/4 1 כוסות שוקוצ'יפס
1 כוס אגוזי מלך מרוסקים לחתיכות

הכנה

במיקסר להקרים את החמאה והסוכר כ-2 דקות ולהוסיף את הביצה, תמצית הוניל והמלח, להמשיך לערבל עוד 2 דקות.
להוסיף את הקמח ואבקת האפיה ולערבב ידנים, לאחר שהם נטמעים בבלילה להוסיף את התופסות ולערבב עד שהם מפוזרים בלילה.
ליצור את העוגיות בעזרת 2 כפיות או לשחק וליצור כדורים עם הידיים. לנסות ליצור עוגיות בגדים דומים כדי שזמן האפייה יהיה זהה.
לאפות בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות במשך 15 דקות או עד שהעוגיות משחימות. כשהעוגיות חמות הן רכות אך, כשהן יתקררו הן יהיה פריכות ונפלאות.

* קמח – ניתן להמיר מחצית מכמות הקמח בקמח מלא (ולקחת בחשבון שהן יצאו מעט פחות פריכות אבל עדיין מעולות) או להמיר מחצית מכמות הקמח בשיבולת שועל. ניסיתי לעשות חצי קמח מלא וחצי שיבולת שועל ויצא מעט פחות מוצלח.

שבת שלום

וגם עוד דרך להשאר ערים בשעות החרישה...

Spanish omelette

לפני שנה עבדתי במלון בצרפת, בעבודה שהייתה אמורה להיות עבודת החלומות, הייתי חלק מהצוות במלון באתר סקי. שוחחתי עם אנשי העולם הגדול – הקולנועית ההולנדית שבביתה מונח לו אוסקר, העיתונאי הצרפתי המפורסם, מו"ל הוצאת ספרים בריטית. וכל זה כחלק מהתפקיד להתערבב עם האורחים – לשבת ולדבר איתם, להזכיר להם שהם נהנים בחופשה בזכות היחס האישי של הצוות.  בשאר הזמן מצאתי את עצמי אנוסה לרקוד על במות בבגדים מינימאליים, במקום להיות מדריכת ילדים. מחייכת תמיד, אחרת ינזפו בי. יכול להיות שבגלל זה ויכול להיות בגלל עוד המון סיבות – רוב האורחים הניחו אוטומית שיהיה ממש פשוט להכניס אותנו למיטה. וכך, מצאנו את עצמנו, העובדות במלון, הודפות בנים עם אובר מוטיבציה חלקים נרחבים מהזמן.
אני רוצה לספר על בחור ישראלי, שחשב שהוא חתיך הורס. כבר בערב הראשון, הוא ניגש אלי ופתח בשיחה, בעודי ממתינה למעלית שתביא אותי לחדרי, שאוכל להוריד את העקבים וצבעי הקרב. כשדלתות המעלית נסגרו, נגמר הסמול טוק והוא עבר לת'כלס:
"את נראית לי בודדה, (הוא אמר והביט בעיני) רוצה לשכב איתי?"
האמת, שלא הגבתי מההלם. פי נפער לרווחה והוא כנראה ראה בכך סימן חיובי, ניצל את העניין ודחף את הלשון שלו לפי. העפתי אותו ממני בתנועה גסה ויצאתי מהמעלית בריצה.  בהתחלה עשיתי מזה בדיחה. את נראית לי בודדה זה ממש כמו יש לך משהו עצוב בעיניים, לא?

אז כדי להתמודד עם הסיפור הזה עשיתי ממנו בדיחה. היום אני כועסת.
בעבודה בפעם הראשונה הרגשתי אובייקט – תהיי יפה, תחייכי, תרקדי ותשתקי.  מישהו מהצוות ראה אותי דוחפת אורח ובורחת מהמעלית ומצאתי את עצמי מסבירה את הסיטואציה בטון מתנצל בפני שאר הצוות.

למה אני נזכרת בכך עכשיו?
לפני שבוע ושבועיים התעורר בלאגן בנושא המרכז לפיתוי והמעשים שחניכיו לומדים לעשות.
אני לא יודעת אם הבחור ההוא הוא חלק מחניכי המרכז לפיתוי (אף על פי שדרך הפעולה מזכירה מאוד את החומר שהם מלמדים) אבל כשזה קרה – לפתע הרגשתי שיש משהו בכל "הקשקוש הפמיניסטי". שאולי האלימות המינית (או חס וחלילה לומר הדיכוי), חצתה את גבולות לוד, הדר ודרום תל אביב. עד אז ייחסתי כשהטרידו והציקו סגרתי את זה בשכונות המצוקה ובשכבות החלשות. בעבודה הזו, לראשונה הרגשתי כמו אובייקט – תפאורה זמינה. לא רק הבחור ההוא שפעל בצורה בוטה, אלא גם איש הנדל"ן ואנשי העסקים הישראלים והצרפתים – כולם, שראו בי בעיקר הזדמנות לזיון ופעלו בדרכים עדינות יותר ועדינות פחות.
במרכז לפיתוי מעבירים קורסים לגברים כיצד להתחיל עם נשים. מהרעיון הפשוט שמיועד לסייע לגברים להתגבר על הפחד, הם עברו לשיטות אלימות יותר. הרעש השבוע התעורר בעקבות פוסט בבלוג שהמספר על המרכז לפיתוי וכולל ציטוט הודעה מהפורום של המרכז לאומנות הפיתוי, בו מישהו מתאר כיצד אנס תיירת ומדריכי הקורס ומהנלי המרכז מעודדים אותו ומספרים לו כי הם גאים בו.

אני מצרפת גם קישור לאתר "הכצעקתה" , בו נשים מפרסמות סיפורי הטרדה ותקיפה מינית. האתר על שלל סיפוריו מעלה תהיות על האלימות המינית שהיא כל כך שגרתית בחיינו.

התלבטתי מאוד אם לפרסם את הפוסט הזה – כי אני לא מאמינה שכל הגברים בעולם רואים בנשים רק סקס. או מאמינים שאם הם יבלבלו את האישה מספיק, היא תסכים לשכב איתן, כי האישה היא שם בשבילם ולמענם, ולא יותר. (חלק מפרסומי המרכז לאומנות הפיתוי). ואחרי אותה עבודה נוראית טסנו לספרד, למצוא צבע ולהחזיר לעצמינו את האמון בבני אדם.

כדי לגרום לפוסט להיות פחות כבד ועצוב – אני אצרף מתכון ספרדי. ספניש אומלט. בעברית זה נשמע פחות טוב – חביתה ספרדית.
רצוי לאכול במסעדת פועלים קטנה עם כוס סרוויסה (בירה) או לקנח באספרסו ארוך עם רום בפנים, להביט סביב ולהנות מהפשטות שבחיוך של אנשים, סתם, ללא מטרה. כי האוכל טעים.

 

טעם של בית, למרות שזה לא הבית שלי

מתכון ל- 2 אנשים!
חומרים:
1 תפוח אדמה בינוני
1 בצל
2 ביצים
מלח פלפל
4 כפות שמן

הכנה:
לגרד את התפוח אדמה בפומפיה ולחתוך את הבצל לרצועות.
לשבור את הביצים לקערה, לקשקש אותן ולתבל במלח ופלפל.
לשמן מחבת ולטגן את הבצל, להוסיף את תפוח האדמה ולטגן את שניהם יחד בין 3-5 דקות תוך כדי ערבוב, כשתפוח האדמה מחליף צבע לצהוב חזק יותר ויש ריח צ'יפסי להוסיף את הביצים למחבת ולערבב עד שהכל במישמש. לטגן עד שהצד התחתון שחום וכל הנוזלים התייצבו, להפוך צד ולטגן גם אותו עד שישחים.
זהו! בתאבון…

הערות:
1. למי שלא יכול לראות מתכון פשוט כל כך וממש רוצה לסבך – ניתן להוסיף מעט עלי תרד חלוטים (שטופים במים רותחים) חתוכים לרצועות. יוצא מעולה!
2. יש הטוענים שטעים מאוד גם להוסיף פטריות, אני פשוט שונאת פטריות.
3. בתמונה השתמשתי ברינג להכנת פנקייקס בשביל הצורה העגולה. אפשר להשתמש בכל מיני רינגים (טבעות מתכת) או להשתמש במחבת קטנה, אבל אז ככל הנראה תצטרכו לחתוך את החביתה בשביל להפוך אותה, או שאתם סופר הירו.
4. התוספת הכי טעימה בעיני היא זו המצולמת – עגבניות שרי וטבעות מלפפון, אפשר לשדרג לסלט עגבניות שרי בשמן זית, עלי בזיליקום קרועים, צנוברים וגבינה קשה חתוכה לקוביות.
5. אם אתם לא אוהבים בירה, ניתן להמיר בכוס סנגריה גדולה או לפחות יין לבן מבעבע.

שבת שלום

עוגת פרג עם אגסים ביין

דווקא בחג האש, אנחנו נזכרים בצד השלילי.
דווקא שאנחנו חוגגים את הנצחון של היוונים, הם מסייעים לנו.
דווקא שכל הארץ מדברת במונחי לחימה, אני חושבת על שלום.
דווקא שכולם מסתכלים על הכרמל, אני לשם שינוי עולה אל הגולן.
ועם כל הדווקא קשה לי לראות את ההר שלי שרוף.

החרמון מחליף צבעים והוא, מהסיבות הנכונות

ודווקא בחנוכה אני רוצה פורים. חולמת על אוזני המן והמון פרג.
מרד.
כי זה מה שהיהודים היו טובים בו מאז ומעולם, לא לעשות מה שאומרים להם.

 

פיקניק בימים חמים יותר

מצרכים:
100 גרם פרג טחון
100 גרם שקדים טחונים
כוס שקדים
1 כפית אבקת אפיה
3/4 כוס סוכר
1 סוכר וניל
1 כוס לימונדה (אני מכינה ביתית, סוחטת לימון עם כפית סוכר ומעט מיים רותחים והרבה מיים קרים)
1 כוס שמן
3 ביצים

לאגסים:
4 אגסים גדולים, קשים ויפים
4 כפות סוכר
1/4 כוס מיים
1 כוס יין

הכנה:

1. נתחיל עם האגסים ביין – לקלף את האגסים ולחצות אותם באמצע. להוציא עם כפית את הליבה עם הגרעינים.
2. לשים במחבת/ סיר רחב עם מקום לכל האגסים את הסוכר והמיים, עד שהסוכר נמס. לאחר שהסוכר נמס, להוסיף את האגסים ולסדר שיהיה מקום לכולם על התחתית. להוסיף את כוס היין ולהביא לרתיחה. לאחר שהנוזל הגיע לרתיחה, לכבות את האש ולכסות את הסיר.
מזל טוב– הכנתם אגסים ביין. טעים לנשנש סתם, לאכול מעל פנקייקס עם קצפת או עם בלילת גבינה מתוקה. את היין שנשאר מומלץ לשתות חם ולהרגיש לרגע בבקתה קטנה באמצע מדרון לבן עם המון גולשי סקי חתיכים.

3. העוגה עצמה – לשים את כל החומרים היבשים בקערה – הפרג, השקדים, הקמח, אבקת האפיה, הסוכר והסוכר וניל ולערבב.
4. בקערה נוספת לערבב את החומרים הרטובים – השמן, הביצים והלימונדה. לערבב את כל החומרים היטב למסה אחת.
5. לשפוך את הקערה עם החומרים הרטובים לקערה עם החומרים היבשים. ו… זהו!
6. סידור העוגה בתבנית – לסדר את האגסים בתבנית – כשהצד החתוך כלפי מטה (כפי שרואים בתמונה להמחשה בלבד).

מבטיחה שיצאו לי רק 7 חצאים מ- 4 אגסים!

7. מעל האגסים לשפוך את הבלילה ולאפות את העוגה במשך שעה בתנור בחום של 170 מעלות.

 

ופרוסה לסיום

בתאבון!

סלט פסטה ססגוני להשבת הנפש

ועוד שבוע עבר - הפרחים נבלו והפסטה חוסלה

ביום שישי חם, בארץ נדחת תחת שמש יוקדת, יושב על כיסא ברחוב איש מבוגר עם ז'קט לבן וכפתורים מוזהבים וסביבו דליים, דליים של פרחים. בצבעים שונים, בסגנונות שונים, בזרים ופרחים בודדים. במרכז שכונה ירושלמית סוער, הרחובות הומים, מלאים באנשים הצועדים עם מטרות ובכוונה תחילה- קניות אחרונות לשבת משתלבות עם הדרך חזרה הביתה מבית הספר והקריאות של הקטנים לגלידה ביום החם.  הוא בדיוק מציץ בשעונו העגול והמוזהב, הנשמר בכיס מכנסו כאשר אני מתקרבת והוא מקבל את פני בקריאה שמחה – "פרחים לשבת ילדה?" ואני יודעת שאני כבר לא ילדה, אולי נערה או סתם צעירה. אבל, בהחלט לא ילדה! והוא רואה במבטי מעין עננה חולפת ומתקן את עצמו לבחורה צעירה. ואני משיבה בחיוך ורוכנת לבחור את הפרחים שיקשטו את דירתי ואת לבי לשבת הקרובה. והוא נוזף בי – שבחורה יפה לא צריכה לקנות לעצמה פרחים, בעברית עם עקבות יידיש ברורים ושער לבן המתבדר ברוח. הוא מבהיר לי שזה תפקיד החבר, לדאוג שיהיו פרחים שימלאו את השבתם בניחוחם. ועוד שבת עברה וגם הפעם לא קיבלתי פרחים, וזר הורדים עומד נבול בפינה מחכה שאתפנה להשליכו יחד שאריות האוכל וערמות דפי הטיוטה.

בימים שהשמש קצת פחות חמה ואני מוצאת את עצמי עבודה בין ים של דפים, טיוטות ורשימות של דברים שצריך לעשות. היאוש גובר ואני לא בדיוק מבינה למה החלטתי להכנס להרפתקה הזו שנקראת אוניברסיטה – אני צריכה צבעים.

כל צבעי הקשת ועוד אחד

 

מרכיבים:

250 גר' פסטה מסולסלת מבושלת
2 כפות שמן זית
2 שיני שום
עגבנייה אדומה- אדומה בינונית או 2 קטנות חתוכות לקוביות קטנות
או לחילופין חופן עגבניות שרי חתוכות לרבעים
זיתים שחורים פרוסים לטבעות (אני קונה זיתי חרוזית ופורסת בעצמי)
חצי קובייה של גבינה מלוחה חתוכה לקוביות.
חופן עלי בזיליקום טרי קצוצה
2 גבעולי בצל ירוק חתוכים לטבעות
אורגנו – טרי או מיובש (2 כפיות)
מלח, פלפל
הצעות גיוון -גרעיני תירס צהובים, בטטה כתומה אפויה וחתוכה לקוביות

הכנה:

לערבב את הפסטה עם כל המרכיבים והסלט מוכן. מומלץ להכין את הסלט כמה שעות לפני שאוכלים אותו על מנת שהטעמים יתערבבו.

בתאבון

פאי רועים (מתאים ל-4-5 אנשים)

יש מתכונים ותמונות שנאספים ונאגרים במחשב שלי זמן ארוך, תמיד יש משהו אחר לכתוב, לפרסם, צילום חדש ומהמם שאני חייבת לפרסם עכשיו!
הם מתכונים מעולים אבל משום מה לא מצליחה לצלם אותם היטב. מתכונים שמשוחזרים שוב ושוב אצלי ואצל החברים שזכו לטעום אותם.

הסיפור המקורי שתכננתי לפרסם איתו דווקא כלל שיחת חברים ותכנון ארוחה משותפת שהתנאים שהוצבו היו:בשר, מהר וזול. פאי הרועים אז הוכתר בהצלחה מירבית.
הוא אפילו הצליח לסחוט שבח והלל מיווני, מקסיקני ובוליביאני (לא! אין המשך לבדיחה הזו..)

בסוף השבוע האחרון הבחור ואני העברנו את השבת אי שם מעבר להרי החושך, בבאר שבע.
שם, גם בדרום הרחוק, יש לי מברשת שיניים. מה שמעלה את המניין ל- 4 מברשות שיניים ב-4 ערים שונות ומצד שני יש רק מקום אחד שאני קוראת לו בית.
כי להשאר בירושלים נקרא לסגור ומהאוניברסיטה אני צועדת לי כל יום בחזרה אל "הדירה".  בהתכתבות עם חברה, שמנסה לבנות לעצמה בית בעיר, שהיא הרבה יותר רחוקה מבאר שבע, ניסיתי להבין מה זה בית.

להירדם על הספה בסלון, ריח של בישולים, לדעת בדיוק איזה אוטובוס לוקח אותי לאן, לצאת רק עם מגבת מהמקלחת, לדעת שאני יכולה לארח- אם ארצה בכך, להוציא בטבעיות דברים מתוך מקרר, להשקות עציץ, לזרוק את הבגדים בבלגן בארון ולהתעצבן שאני לא מסודרת יותר, להשמיע מוזיקה ולשיר איתה בקולי קולות, ליישר עוגה.

אני אתן כאן שתי אופציות שונות לתיבול הבשר ותוספת ירק, שתיהן מעולות ונחמד לגוון ביניהן.

רוטב עגבניות וחצילים או תיבול עדין ועגבניות

מצרכים:

500 גרם בשר טחון טרי או קפוא שהופשר, במקרר.
2 בצלים קצוצים
2 שיני שום קצוצות
8 תפוחי אדמה קטנים או 5 תפוחי אדמה בינוניים ו- 4 גדולים
כפית אורגנו מיובש
מלח, פלפל

רסק עגבניות
כפית סוכר
חציל
או
2 כפיות חרדל
כף דבש
עגבניה פרוסה

הכנה:
1. לקלף את תפוחי האדמה ולחתוך אותם לקוביות, בגודל בינוני – כ- 6X6, אם התפוחי אדמה שלכם קטנים – לחתוך לחצי.
2.להעמיד את תפוחי האדמה בסיר על האש עם מיים רותחים ומעט מלח למשך 20-30 דקות או, עד שיהיו רכים, לאחר מכן לסנן את המיים ולמעוך את תפוחי האדמה לפירה. (עם הכלי המיוחד או עם מזלג) למעוך את תפוחי האדמה לפירה כל עוד הם חמים וכך הם יהיו יותר נוחים לעבודה.
3. בינתיים, בסיר לטגן את הבצל הקצוץ בשמן ולאחר שמחליף צבע לשקוף- להוסיף את הבשר הטחון ולערבב כל הזמן, כדי שהבשר יהיה במרקם פירורי!
4. לאחר שהבשר מחליף צבע לאפור – לתבל- וכאן נפרדים ל- 2 האופציות
א. רוטב עגבניות עם חציל קלוי – להוסיף לבשר קופסא בינונית של רסק עגבניות, אורגאנו, סוכר ומלח-פלפל. לערבב את הבשר היטב ולכבות את האש.
בינתיים לפרוס את החציל לטבעות ואותם לטגן/ לקלות בתנור (עם מעט שמן זית מעל) עד שיתרככו (בערך 15 דק' בטוסטר לטבעות דקות).
הרכבת המנה – להעביר את הבשר לתבנית ולשטח אותו שם, מעליו לפזר את החצילים הקלויים ומעליהם את הפירה. לאפות 20 דקות בתנור בחום של 180 מעלות.

גרסת העגבניות חצילים (תודה לבחור על הצילום)

ב. בשר בתיבול עדין עם עגבניה – לתבל את הבשר בחרדל, דבש, אורגנו ומלח-פלפל. לפרוס את העגבניה דק.
הרכבת המנה- להעביר את הבשר לתבנית, להוסיף מעליו את פרוסות העגבניה ומעל לסדר את תפוחי האדמה. לאפות 20 דקות בחום של 180 מעלות.

 

מה מסתתר לנו בפנים?

הגם אתה ברוטוס? מתחזה לסיני?

בשעות בין ערביים, בצעידה מן האוניברסיטה לדירה.
השמיים תופסים את הצבע הנכון והאוויר דיי קריר, מלא בתחושת רווחה שעוד יום נגמר ועבר בשלום.
המילה סטודנטית עוד לא מתגלגלת יפה על הלשון ועדיין לא רגילה לחזור כל יום הביתה ולפתוח קלסרי מאמרים.
זה הזמן שבו אני מפנטזת מה אוכל לארוחת ערב היום, באוויר ההרים לרוב אני מוצאת את עצמי רוצה משהו חם ומנחם.
אין כמו מרק.

ברוב דירות הסטודנטים שיצא לי לראות – המטבחים לא היו מאובזרים יותר מדי. המשפחה והחברים שלי ידעו שאצלי זה לא ילך.
וככה קיבלתי במתנות המון דברים מפנקים – קנקן לחליטת תה, שהולך מצויין עם הנענע והלואיזה שגדלים בעציצים שקיבלתי מתנה.
תבניות שונות ומשונות לעוגות ועוגיות וכמובן, בשביל מטבח שלם גם מיקסר ובלנדר.
אני מקווה שלקראת סוף השבוע אפרסם את עוגת הקצפת לימים עמוסים במיוחד אבל עד אז- אחנוך את הבלנדר שלי עם מרק התירס.

מרק תירס (מתאים ל-3 אנשים רעבים)

חומרים:

המשפחה המרוחבת (אפילו הלאקי במבוק כאן)

קופסת שימורים תירס (אם משתמשים בתירס ללא סוכר – יש להוסיף כפית וחצי סוכר למתכון)
בצל בינוני
כוס ורבע מים
1 וחצי כפות רוטב סויה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל חריף
1 כפית פפריקה מתוקה
אופציות נוספות:
שן שום
כף אבקת מרק בטעם עוף
בצל ירוק קצוץ

הכנה:
1. לטחון בבלנדר את כל תכולת קופסת השימורים של התירס (עם הנוזל!)
2. לקצוץ את הבצל לקוביות קטנות ולטגן אותו עם מעט שמן זית (אני משתמשת בתרסיס שמן זית) כשהבצל נהיה שקוף ניתן להוסיף את השום.
3. להוסיף לסיר את התירס הטחון ולאחר מכן את המים ( את הכוס ורבע מים ניתן תחילה לשפוך למיכל הבלנדר שיאסוף את שאריות המחית ולשפוך לסיר).
4. כשהמרק מתחמם לתבל בסויה, מלח, פלפל, פפריקה מתוקה (והסוכר ואבקת המרק , במידה והחלטתם להוסיף)
(5. אם בחרתם להוסיף את הבצל הירוק, ניתן לחתוך אותו לטבעות ולשים מעל המרק בקערות ההגשה)

הערות שוליים:

למרות שבכל מסעדה סינית בארץ מגישים מרק תירס, בכל תקופתי בסין לא ניתקלתי פעם אחת במרק תירס.
ויקי מאמריקה טוענת שזה מתכון שלהם בכלל.

ובינתיים – עד שנפתור את התעלומה, בכל זאת נכניס מעט סין גם לכאן:

רכבת לילה משומקום לשומקום בסין הגדולה -2 סינים חביבים מפתיעים בכך שהם שמעו על ישראל ואפילו יודעים היכן היא נמצאת. מספרים לנו על אהובתם Chava  ומתעניינים אם שמענו עליה. כמובן שזו לא אחרת מחווה שלנו. ולכו תנסו ללמד סינים לומר אלברשטיין.
ולבסוף, רגע לפני שעצמנו עיניים – ביצעו שיר מיוחד בשבילנו.

הפעם אני אהיה פרקטית.
כי בים של עבודות בשבוע השלישי ללימודים אני מרגישה שאני טובעת.
אז כיסוני גבינה – נישנושים שמעבירים נפלא את החרישה יחד עם ספל קפה (ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד אחרון…)
והכי נפלא – שניתן להקפיא ולהפשיר בטוסטר אובן (אל תגידו מיקרו!) והם עדיין טעימים!

אחלה של נשנוש לשיעורים משמימים

מצרכים:

בצק:
3 וחצי כוסות קמח
1-4 כוס שמן זית
1 ביצה
1/2 כפית מלח
3/4 כוס מיים

מלית:
גבינת טוב טעם
500 גר' גבינות קשות מגורדות (רצוי קוביית מלוחה וגבינות נוספות לגיוון – צהובה, צפתית, קשקבל, גאודה,קממבר- כל גבינה תיתן טעם שונה לכיסונים)
2 ביצים
תבלינים מגניבים לבחירה – (עלי נענע, בזיליקום, רוזמרין או כל דבר שנראה לכם שיתאים לגבינות)
חצי כפית מלח

 

עם בזיליקום או עם נענע - היה על כך ויכוח קשה

הכנה:

לערבב את כל חומרי הבצק יחד וללוש היטב. לפצל את הבצק ל- 2 כדורים ולהניח אותו לנוח במקרר לחצי שעה
לערבב את חומרי המלית ביחד (מלבד העלים).
לאחר חצי שעה (או יותר, רק אז קחו בחשבו שהבצק יתקשה מעט) לרדד את הבצק לעלה דק ככל הניתן .
נחתוך את הבצק לריבועים (כמו בתמונה העליונה)  – מכדור אחד (חצי בצק) יוצאים בד"כ 16 כיסונים קטנים או 12 גדולים.
על כל ריבוע לשים כפית עם המלית שהכנו ואותה אפשר לקשט בעלי התבלין.
את הריבוע נקפל כמו קוואה-קוואה (כל פינה פנימה) ונהדק ונניח הפוך על התבנית (שהחלקים המקופלים למטה).
לאפות את מאפי הגבינה בחום של 180 מעלות כ- 20 דקות עד שמשחים.

 

יחי החנונים!

עוגת בננות- קפה

בחיים במקום חדש תמיד יש את התקופה הראשונית – הבתולית, שהכל עדיין מפתיע. בניין הפקולטה שבנוי בצורה מעגלית, הנוף של כיפת הזהב מהחלון בכיתה בשעת שקיעה, הסקרנות הטבעית שמתעוררת בשיעורים מסויימים, השקט וההמולה שמסתדרים ביחד בעיר העמוסה הזו – פינה לצד פינה.
שאלות של למה דווקא שם, למה דווקא את זה, היכולת הבסיסית להכיר ולרכוש חברים – מיומנות שפיתחתי וזנחתי ועתה אני משתמשת בה שוב מתוך רצון.
שואלים מה אני אוהבת בעיר הזו וזה מזכיר לי את השאלה של איזה צבע אני הכי אוהבת – זה קצת מבלבל כי בכל יום אני אוהבת צבע אחר.
היום אני אוהבת טורקיז וחום.

בית זה הרבה יותר מ-4 קירות

אנחנו עדיין בתהליך של הפיכת הדירה לבית. עדיין בתקופת ירח הדבש של השותפות. עוד מעט נכנס לשגרה עגמומית ונהיה עסוקות בחיי היומיום ומי לא שטפה כלים. אבל עכשיו עוד יש לנו את החירות להתעסק בצמיחת העציצים ולבחור תמונות לסלון.
לתהות כיצד להפוך את המקום הזה לביתי יותר לכל אחת מאיתנו. בשבילי, אחת התשובות היא לאפות, למלא את הדירה בריח, כזה שנותן קצת תחושה של פעם.
עוגה ביתית –

 

גילוי נאות: השברים הם לא של אותה פרוסה...

מתכון (מתאים ל- 2 תבניות אינגליש קייק קטנות או אחת ארוכה ו- 3 מאפינס)

2 ביצים
1 כוס סוכר
1/2 כוס שמן
2 בננות גדולות מרוסקות או 3 בינוניות
1/4 כוס תמצית קפה (2 כפות קפה מגורען (או 3 נס פושטי) ב- 1/4 כוס מיים חמים)
2 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח

שוקוצ'יפס

הכנה:

לערבב בקערה את הביצים עם הסוכר והשמן עד למסה בהירה ותפוחה.
להוסיף את הבננה והקפה ולערבב עד שיש לנו תערובת אחידה.
להוסיף את הקמח, א. האפייה, המלח והשוקוצ'יפס לקערה ולערבב רק עד שהקמח נבלע בתערובת ולא יותר (אחרת העוגה תקבל מרקם משונה ומבאס).
להעביר את הבלילה לתבניות לגובה 2/3 – זהירות! היא תופחת.
לאפות את העוגה בתנור שחומם מראש ל- 170 מעלות במשך כ- 50 דקות. לבדוק עם קיסם לאחר 50 דקות. אם על הקיסם יוצאים מעט פירורים או נקי – היא מוכנה, אם לא – לתת לה עוד כמה דקות ולבדוק שוב.

הערות:

1. אני אוהבת לגוון בטעם העוגה הזו ולהעשיר אותה בתוספות. התוספות יכולות להיות שוקוצ'יפס, פקאן קלוי, שקדים או אגוזי מלך קצוצים. שמכינים את העוגה לילדים- ניתן להחליף את הקפה במיץ תפוזים לטעם ניטרלי.
2. שדרוג נוסף זה להמיר חלק מהקמח בשקדים טחונים. ניתן להמיר כ- 1/2 כוס קמח ב- 3/4 כוס שקדים, העוגה תקבל טעם מיוחד (רוב האנשים לא מזהים כי זה שקדים) ותהיה מעט יותר רכה).
3. בחלק מהעוגות הבחושות ממירים שמן ברסק תפוחים. בעוגה זו לא מומלץ לעשות זאת מאחר שבמילא חלק מכמות השומן הומרה במחית הבננות.

 

בתיאבון ושבת שלום